אבי ויטנר

בן לאה וישראל
נולד ביום ג' בשבט תשי"ט 
12.1.1959 בחולון
נהרג ביום
ג' בתמוז תשמ"ב
24.6.1982
ניטמן בחלקה הצבאית בחולון


בן לאה וישראל, נולד ביום ג' בשבט תשי"ט - 12.1.1959
בחולון. אבי למד בבית-הספר היסודי
על שם סירקין ובבית הספר המקצועי
אורט בחולון, במגמת אלקטרוניקה. מגיל צעיר
," הוא השתייך לתנועת "הנוער העובד והלומד
, ואף שימש בה כמדריך. אבי אהב ספרות, ספורט
. והשתתף בבטאון של תנועתו בכתיבת כתבות
, בבית-הספר הוא נחשב לתלמיד כשרוני וחרוץ
הייתה לו שאיפה להיות תמיד "ראשון", ואמנם
אבי הצליח בלימודיו ובפעולותיו. הוא היה
מוקף בחברים, שהעריצו אותו, והיה הרוח החיה
. באירועים חברתיים ובטיולים שיזם
, כשהיה בכתה ג, התחיל אבי לנגן באקורדיון
הוא המשיך לנגן, עד שסיים את בית-הספר
היסודי. בן 11 שנים היה אבי כשנשלח לקורס
מדריכים של "הנוער העובד והלומד". הוא
, בתייחס בכל הרצינות לתפקידו כמדריך
ותמיד הכין את עצמו לפני כל פעולה. אבי
התעניין בתולדות ישראל ותולדות ארץ
, ישראל, הרבה לקרוא על המערכות בארץ
והרבה לטייל בה כדי להכיר את המקומות
. שקרא עליהם
לקראת גיוסו לצה"ל הציעו לו להתגייס לחיל
. מקצועי, כבוגר תיכון במגמת אלקטרוניקה
. אבל אבי העדיף את השירות במסגרת הנח"ל
ביום 1.1.1978 התגייס אבי לשרת בנח"ל
מוצנח. בסיום אימוני הטירונות, הוא צויין
לשבח כחניך מצטיין. הוא עבר שורה של
קורסים, ביניהם קורס צניחה, קורס נהגי
נגמ"ש וקורס מכי"ם. בינואר 1979 עלה אבי
לדרגת רב"ט. בספטמבר אותה שנה הועלה
לדרגת סמל ונשלח לקורס קצינים. עם
דרגות סג"מ על כתפיו הוצב אבי לשרת
, בבקעת הירדן. תחילה פיקד על מחלקה
ובפברואר 1981 הועלה לדרגת סגן וקבל את
הפיקוד על פלוגה. תקופה קצרה הוא שירת
, בתפקיד קמב"ץ. כשסיים את שירותו הסדיר
. המשיך אבי לשרת שנה נוספת בצבא הקבע
בשנת 1982 הוא השתחרר מצה"ל, כדי להמשיך
. בלימודיו האקדמאיים באוניברסיטת בר-אילן
אבי נרשם לפקולטה לכלכלה, ובאותו זמן
עבד כפקיד בבנק. הוא התחתן עם חברתו
. מהנח"ל
כחודשיים אחרי שהתחתן, פרצה מלחמת שלום
. הגליל. אבי גויס, ופיקד על פלוגת מרגמות
ביום ג' בתמוז תשמ"ב, 24.6.1982, בקרב
על כביש בירות - דמשק, ניפתחה הפגזה
. סורית, ואבי נהרג
. בן 23 שנים היה במותו
שר הבטחון אריאל שרון כתב למשפחתו: "אבי
היה קצין מקצועי מאוד, אחראי ויעיל. הוא
שאף לקדם את הנושאים שבאחריותו, והגיע
להישגים רבים. במהלך הקרב ארגן את
יחידתו ביעילות רבה והציל בכך חיי רבים
." מחייליו
מפקד יחידתו כתב עליו: "אבי גילה רצון
עז למלא את התפקיד שנועד לו, בצורה
מושלמת. חבריו ספרו על קור-רוחו
ברגעיו האחרונים. לפני שנפל הפגז
הקטלני, הוא הקפיד לפזר את כלי הרכב
של היחידה עליה פיקד, כדי להקטין את
מספר הנפגעים. בזכותו ניצלו חייהם של
." חיילים רבים
אבי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי
בחולון. אחרי שנפל הוא הועלה לדרגת
. סרן
הוא השאיר אחריו רעיה, הורים, אח
! ואחות - יהי זכרו ברוך


  
 

מכתב הניחומים של מר מאיר פתיחה
סגן ראש עירית חולון
למשפחתו של אבי

מאיר פתיחה היה מורה של אבי)
(בבית-הספר המקצועי "אורט" חולון

לזכרו של אבי

אהבתי את אבי, אהבתי את מלחמת
, העקרונות שלו, הוא היה תלמיד חרוץ
שאפתן, דוגמא ומופת של מיזוג תכונות
, טבעיות עם רצון בלתי נלאה להתבלט
. להיות הנער שממקד סביבו את החברה
הוא נשא על כתפיו פעילות של כתה
," שלמה, של גרעין בתנועת "הנוער העובד
. אותה אהב ולה הקדיש את רוב זמנו
, ידענו כולנו כי על אבי ניתן לסמוך
לא הייתה פעולה בכתתו שלא ניבחר
על-ידי חבריו להיות המתכנן והמוציא
לפועל. בבית הספר נעזרנו בו, ידענו
שבדמותו המקרינה ניתן לבצע פעולות
. חברתיות רבות ענין
אבי סיים את כתה יב\1 במגמת אלקטרוניקה
. בבית-ספר אורט בחולון, כתלמיד מצטיין
הוא זכה לשבחים רבים על פעולתו למען
החברה, ידעתי כי נכונו לו ימים של
גדולה. התקדמותו הייתה מטאורית. אבי
. ידע מה הוא רוצה
אבי הקדיש זמן רב לאהבתו הגדולה, התנועה
החלוצית. הוא חלם על הרגע בו יצטרף
. לנח"ל, הוא ראה בקבוץ את שאיפת חייו
, הוא אהב את ארץ-ישראל, אהב לטייל בה
לחרוש אותה לאורכה ולרוחבה ותמיד סקרן
. אותנו בסיפוריו עליה
אני זוכר שבכל הסיפורים בלט קו
אופייני לאבי, ההעזה, אומץ הלב שרק
מעטים מאוד ניתן לאמר עליהם כי אמנם
. אמיצים הם
הידיעה על נפילתו של אבי במבצע שלום
הגליל הכתה אותי בהלם. לחמתי בציר בו
, לחם אבי, חשתי את אוירת הקרב הקשה
ידעתי כי ניצחנו בזכות מפקדים כדוגמת
אבי, בזכות ההקרבה, אומץ הלב ואהבת
. המולדת
"..איך נפלו גבורים בתוך המלחמה.."

מאיר פתיחה


 

שיר זה נכתב לזיכרו של אבי
על ידי חבר ילדות שלו - חנוך

על אבי

תנו לי לומר מילה חמה
. על אדם שנילקח בזעם מלחמה

תנו לי לומר מילה של אהבה
. על אדם שתרם את עצמו למדינה

, עדם של אמונה
, מלא ביופי וגבורה
, אבי איש של נשמה
. יש לי עוד מילה חמה

אתה היית אחד הטובים
ולמרות שאנחנו נשארים
בתוך הלב אנחנו מצדיעים
לרצון שלא אוזל
. ולרוח של ברזל