 |
אליהו שמיר בן אלה ואריה נולד: 16.8.1924
|
|
|
אליהו שמיר בן אלה ואריה נולד: 16.8.1924
|
|
. הוריו לקבוצת-הרועים בנהלל ולאחר כמה חודשים חזר עמם לתל-אביב העיר, בה התחנך וגדל כל ימי נעוריו. בגן עירוני ובבית-הספר , העירוני "תל-נורדוי" עברו עליו ימי ילדותו. שובב מופלג . ספורטאי, ער וקשוב - כזה הכירוהו מוריו וחבריו מדי קיץ היה נוסע אל משק קרוביו במושבה באר יעקב וקשריו עם . החקלאות החלו עוד באותם הימים לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר העממי ,עבר ללמוד, לפי נטייתו, לבית הספר הריאלי-הטכני "מונטיפיורי". בינתיים נתבגר נכנס לתנועת "השומר הצעיר" שבשורותיה הפך לדמות פעילה, ערה ומתסיסה. אותו זמן נתגלתה נטייתו למוסיקה, הצטרף לתזמורת בית-הספר כמחצצר וקנה לעצמו שליטה במפוחית-פה. כספורטי היו " לו אלו שנות התפתחות מהירה. בקבוצת הנוער לכדורגל "הפועל תל-אביב שימש כחלוץ מרכזי ומאמניו תלו בו תקוות. בתחרות שחיה בן עירונית לנערים בבריכת "מכבי" בתל-אביב זכה במרום . ראשון (ארצי) בשחיה חופשית חיבה רבה נודעה ממנו אל הים. ימים שלמים היה מבלה בימות . החופש במשחק, בשייט ובשחייה המעבר החשוב ביותר בחיי אליהו נתחולל שעה שעבר למקווה-ישראל בשנת 1939 - בהיותו בן ארבע עשרה וחצי. במהרה נתאחה לתוך חיי החברה של בית ספר חקלאי זה, נתקשר אל המשק, הנוף, המורים ובמשך שלוש שנים מלאות ענין, חיים, לימוד והתאחות מהירה : רכש לו אליק את היפות בתכונותיו והחשובות בסגולותיו האישיות , אומץ, יושר, פשטות, גילוי-לב, אהבת עבודה, מסירות לחבר . נאמנות בשנת 1941 סיים את חוק לימודיו במקווה-ישראל ויחד עם מרבית . חבריו במחזור - התגייס אל הפלמ"ח, שהיה אז בראשית צעדיו זמן לא רב אחר-כך נשלח לקורס מ"כ, סיימו בהצלחה, ומאז במשך , שבע שנים רצופות עסק כמעט ללא הפסקה בהדרכת לוחמים עברים במילוי תפקידים, בבצוע משימות. טלטולים רבים עברו עליו במסגרת , הפלמ"ח - נקודות רבות החליף: כפר-מנחום, רמת-הכובש, עין-שמר . גבעת-חיים, מעוז, בית-השיטה, יגור , תפקידים רבים מילא בחטיבה, היה מפקד מחלקה, מפקד מחלקת-קלט מדריך ספורט גדודי. במסעותיו עבר בכל דרכי הארץ, בנגב, ואף . בארצות השכנות בשנת 1946, עם תום מלחמת העולם השניה, קיבל שחרור וחזר לחיי אזרח - לתל-אביב. עם זאת לא הפסיק את קשריו בפלמ"ח והיה לאחד . מעמודי התווך של גדוד הרזרבה שלו בתל-אביב כאיש הרזרבה השתתף בכמה מן המיבצעים הנועזים והמסוכנים של ימי המאבק - ובחורף 1946 פרץ עם הפורצים למחנה הבריטי בשרונה . והניח מטען חומרי נפץ במוסך המכוניות המשוריינות חברו הטוב עמירם נהרג באותה פעולה, ותחת האש האיומה הצליח . אליק רק להציל את התת-מקלע שבידי חברו ההרוג בקיץ 1947, לפני פרוץ המלחמה, בימים שנשלחו אנשים להגן על , הגבולות מפני איומי הפלישה - נשלח אליק עם מחלקת פלמ"ח לנגב ושם נתמנה אחראי על הגנת משק "תקומה". מיד עם פרוץ המלחמה , חזר והתגייס, ועם חברו המ"מ נחום אריאלי ז"ל הקים את פלוגתם פלוגת הרזרבה של הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שנתמנתה על הדרך . לירושים הקטע שבין בית החרושת לספירט לבית-דגון ניתן לפיקודו של אליק, בכלל זה מחלקת הלוחמים היושבת בבית הקרן הקיימת בבית . דגון וכיתת הנוטרים המבטיחה את דרך השיירות בקטע אותה דרך במשך חודשיים עמד אליק בראש אנשיו ושמר על דרך בית דגון, על אף רצחנותו הפושעת של הכפר יעזור. בראש אנשיו יצא לא פעם לפעולות עונשין וחבלה נגד כפרים ועמדות צלפים ערביות לכל . אורך הקו מאבו-כביר עד רמלה באותו יום יא בשבט תש"ח, 22 לינואר 1948 יצא אליק כדרכו לפני שיירת הבוקר ההולכת לירושלים בראש הנוטרים בטנדר הירוק המפורסם שלהם. הפעם היה אליק עצמו הנהג. כיוון שמיהר לסייר . את הדרך. בתוך יעזור, מול בית החרושת לקרח נפתחה עליהם אש נתפוצץ מוקש מתחת לאוטו שלהם, ולאחר מלחמה הירואית, בה הצליחו . להפיל חללים מן האויב - נספו כולם מאותו יום נסגרה דרך יעזור ולא נפתחה אלא לאחר חודשים רבים . של מלחמה מרה, לאחר שנוקתה כל הסביבה מכנופיות המרצחים |
|
...הפלמח"ניק
? הפלמחניקים הם גיבורים שאין דוגמתם? השונים הם משאר החיילים רבים שניסו להגדיר טיבו של פלמחניק מהו ולא הצליחו. איך להגדיר אותם מאות בחורים ובחורות אשר מתוך הכרה פנימית החליטו להצטרף ? לחטיבה הנקראת פלמ"ח וליהפך על יד כך לפלמחניקים שום צו לא קרא להם בעבר, נוחיות החיים לא הייתה חסרה להם ובשקט יכלו להמשיך את חייהם היום-יומיים אך בחורים אלה, הלבושים חולצות כחולות או חולצות רוסיות, הגיעו באופן הפשוט והישר ביותר למסקנה כי נוסף לעבודה, לחיי חברה, אהבת נערה קיים גם , דבר הנקרא אומה, ובתוך האומה - מסגרת של "הגנה" על ערכיה . בטוהר, בשמחה ובאהבה יוצאים הם לפעול בשם הענין יודעים הם כי הידידות ההדדית והידידות בין המפקד וחבר השורה הם היסודות לקיום המסגרת הצריכה לבצע את התפקידים שלקחה על עצמה. לא להיות חיילים מקצועיים באו אותם הבחורים והבחורות מספסלי הגימנסיה, ממקווה ישראל, ממשקי העובדים, - פלמחניקים . באו להיות ואם נרצה לסמל דמות אלמונית של אותו בחור פשוט - פלמחניק מאליה תזדקר לפנינו דמותו של אלי. אלי אהב את הפלמ"ח, הפלמ"ח . היה לו לחיים, ולא הייתה פעולה שאלי חסר בה ובאה המלחמה. באה אותה תקופה שלקראתה התכוננו. ברור היה כי . הפלמחניקים יהיו הראשונים בין הלוחמים וכן - בין הנופלים נמסר לו תפקיד הראוי לו - תפקיד אחראי על כתה וטנדר בין מלווי " השיירות. אלי לא נכנס לתפקידו בתור מפקד אלא בתור "אבא . לחבריו. ויחד אתם ובתוכם הוא גם נפל , מי יאמין כי אלי איננו? מי יאמין שאותו אליק בעל הצחוק הילדותי אלי החבר והרע, אלי המפקד המסור, אלי אשר אהב ללטף שערה של ? אותה נערה בלונדינית - לא ישוב יותר . אין להאמין, אי אפשר להאמין. בשבילנו הוא קיים. עמנו הוא . אלי עזב את הוריו, את נערתו ואותנו באותה הדרך שחי בה |
|
אלי שמיר מונצח באתר הנופלים בעמודים נוספים
כמו כן הונצח
מדור לספרות עברית ליד הספריה המרכזית של צבא ההגנה לישראל פינת מרגוע במקוה ישראל
|
 |
 |
 |
 |
 |
