הררי ליאור

בן רחל ויצחק

נולד ב 18.4.1976

נפל בתאריך
נפל בכ"א באדר ב', 27.3.2000

ליאור נולד ב 18.4.1976- , חול המועד פסח תשל"ו.

ליאור הנו הבן הבכור לנו, הוריו, רחל ויצחק ולו אחות גלי ושני אחים, יאיר וגיא. 

הוא נולד וגדל בעיר רחובות. למד בבית הספר היסודי "שפרינצק" ולאחר מכן בחטיבת הביניים א' ובחטיבה העליונה של קריית החינוך ע"ש א.קציר.

ליאור היה תלמיד מצטיין לאורך כל שנות לימודיו. הוא לא צריך היה להתאמץ ולהשקיע רבות כדי להצליח.

ליאור היה ילד מאוד אחראי וכך בגן היה השמש בחנוכיה, בביה"ס היסודי הוא זה שהניף את הדגל במסדרים ולאחר מכן היה מפקד משמרות הבטיחות. 

הוא היה ילד נוח, חייכן, סקרן, תמיד עשה את המוטל עליו ומלא את חובותיו כתלמיד בקלות רבה. כך סיים את לימודיו התיכוניים עם תעודת בגרות מעולה, בעיקר בתחום הריאלי.

בילדותו ובנעוריו היו לו תחביבים רבים ותחומי פעילות מגוונים בנוסף ללימודים. הוא ניגן על אורגן, שיחק טניס וכדורסל, למד מחשבים, היה חבר במועדון קליעה והאזין למוסיקה.

ליאור היה חניך בתנועת הצופים עד כתה ט'. לאחר מכן השתתף בקורס מד"צים עירוני ובקורס מש"צים מטעם ביה"ס ובכתה י' היה מדריך של"ח צעיר בבית ספרו.

לליאור היו חברים רבים והוא אהב מאד את הבילוי החברתי עמם. עם רוב חבריו שמר על קשר חם עד ליומו האחרון. בתקופת בית הספר התיכון הקימו הוא וחבריו להקה שנקראה "להקה יהודית בקרוב ההופעה". הם כתבו בעצמם את השירים, נגנו ושרו והופיעו בהזדמנויות שונות. ליאור היה המתופף שבחבורה אף שמעולם לא למד לתופף. פעילות זו הייתה חלק ממרד הנעורים שהתבטא אצל ליאור באופן מינורי ביותר.

ליאור היה קשור גם אלינו, בני משפחתו. היה לו קשר מיוחד עם כל אחד מאחיו. ליאור וגלי, הצעירה ממנו בפחות משנתיים, גדלו כתאומים. הם דאגו זה לזה כילדים והיה ביניהם קשר עמוק מאוד גם בבגרותם. יאיר הצעיר ממנו בשש וחצי שנים מתאר את ליאור כאדם הקרוב אליו ביותר. הוא נהג להתייעץ אתו בכל דבר, להיעזר בו, לשוחח עמו, לבלות אתו וביחד נהגו ללכת למשחקי הכדור סל של מכבי תל אביב, קבוצה אותה שניהם אהדו.

ליאור היה בן 16 כשגיא נולד. מאותו רגע נרקמה בין השנים אהבה שהלכה התגברה והתעצמה. לא היו לה גבולות ולא ניתן היה להביעה במילים. די היה לראות את המבטים, נישוקים ומילות החיבה שהוחלפו בין השניים כדי להבחין באהבה. הצצה באלבומיהם חושפת מבטי חום והערצה והנה שניהם ישנים ביחד וליאור מניף את גיא באוויר והוא מאכילו, מטפל בו בחוליו ומנשקו. לנגד עיני חולפת תמונה של ליאור מרים את גיא גבוה ואומר לי: " אמא, ככה בדיוק אני רוצה שהילד שלי יהיה". גיא מספר כמה ליאור היה מצחיק אותו עם בדיחותיו, כמה אהב כשליאור הרכיב אותו על האופנוע, כשגלש אתו על ה-SNOW BOARD  בחרמון, כיצד היו שניהם בונים יחד בלגו או משחקים במחשב.

בשנים בהן גר בתל אביב, ליאור הגיע בכל יום שישי הביתה. הוא לא החמיץ אף פעם לפחות שעה של משחק עם גיא.

ביחד היינו מכינים את ארוחת הערב ומידי פעם הגיע עם מתכון חדש שניסינו.

סביב השולחן בארוחות ליל שבת נהג לספר לנו על חוויותיו מהצבא, על עבודתו, החלפנו רשמים מ"סיינפלד" ו"החמישיה הקאמרית", שתי תוכניות טלוויזיה שלא החמיץ ומאד אהב לצפות בהן.

ליאור היה גבוה ויפה, רזה וחזק, עם שיער כהה ועיניים כחולות מדהימות. הוא היה חכם, טוב לב, נדיב, חברותי מאד, מכבד כל אדם וסובלני בדעותיו.

ליאור גמע מהחיים ומכל הטוב שבהם. הוא ידע להנות מאוכל טוב, יין, בגדים יפים, נסיעות לחו"ל וחיים נוחים. יחד עם זה לא היה מפונק, הסתגל לכל מצב ומעולם לא התלונן.

הוא היה בעל חוש הומור מדהים וידע להיות רציני כשצריך. היה הרפתקן ושקול כאחד. על חוש ההומור שלו למדנו בעיקר מחבריו מביה"ס ומהצבא שידעו לספר על הופעות רבות שלו במסיבות השונות שנערכו בעיקר בביה"ס ובטייסת. 

ליאור התגייס לאחר לימודיו לקורס טייס. הוא סיים את הקורס והוכשר לתפקידו כנווט במטוס 16 – F. במהלך הקורס נבחר ל"חתיך" של ביה"ס לטיסה בתחרות המסורתית המתקיימת במקום מידי שנה. ברגילה שלאחר הקורס עשה לעצמו עגיל באוזן ונהג לענוד אותו בעיקר באירועים חגיגיים.  

ליאור שרת בטייסת העמק שברמת דוד. הוא אהב מאד את תפקידו ובעיקר את הטיסות. במהלך שירותו הצבאי פיתח לעצמו תחביבים ותחומי עניין נוספים והרפתקניים ביניהם סקי, צלילה, טיולי שטח על אופנוע, בנג'י, קורס יין, לימודי צרפתית וקריאת ספרות טובה.

לאחר שנה וחצי בטייסת, עבר לשרת למשך שנתיים במחלקת המבצעים של חיל האוויר בקריה בתל אביב.

הוא עסק בהכנת פקודות מבצע לתקיפות עומק של חיל האוויר. תפקיד זה מצריך חשיבה אנליטית עמוקה והוא זכה לשבחים רבים על עבודתו ממפקדיו. ליאור מצא עניין רב בתפקיד זה, אך רצה לחזור בתום התקופה לטייסת כדי להתקדם בתפקידו כנווט ולהיות לנווט מוביל.

בשנים האחרונות ליאור התגורר בתל אביב, תחילה עם חבר לקורס ובהמשך עם חברתו בשנה וחצי האחרונות לחייו, קרן. הוא אהב מאד את החיים בתל אביב, את העצמאות שהייתה כרוכה בהם ואת מנעמי החיים שהעיר הציעה ביניהם מסעדות, סרטים, בילויים וחברים רבים.

בטיסתו האחרונה השתתף בתרגיל גדול של הכנף שהוא עצמו תכנן ותדרך. התרגיל החל כטיסה מבצעית בשמי לבנון והמשיך כתרגיל יירוט מסוק שחג מעל הים התיכון מול חופי עתלית. המשימה הוגדרה כקשה ביותר ומסוכנת כי התקיימה בלילה ומעל הים. בשל תנאי השטח הקשים, דבקות יתר במשימה וטעות אנוש, המטוס בו טס, ביחד עם הטייס רס"ן יונתן בגין, צלל לים והתרסק.

ליאור נפל בכ"א באדר ב', 27.3.2000 כשהוא בן 24 בלבד.