ציון חכמון

- את סיפורו של ציון מספרת אמו רגינה חכמון ורבים אחרים  
. חלקם שהכירוהו וחלקם-עתונאים, שלא הכירוהו
ציון נולד ב-4.11.1960 בחולון. הוא למד בבית-הספר 
על-שם א.ד. גורדון בחולון. שושנה קדמון, מורתו מכתה 
: ו' ועד כתה ח' כותבת
. לנגד עיני גדל ציון מילד צנום ושקט לעלם חסון ויפהפה 
בכתה היה ממעט בדיבור. מן המקשיבים היה, בין המתענינים 
בשיעורי תנך, ספרות והסטוריה. ספורי הנביאים וגבורי 
עמנו קסמו לו - הזדהה עם גיבורי האומה. כאשר נסבה השיחה 
על אחיו משה שהיה אז חייל צה"ל עיני ציון היו נדלקות 
. באור מיוחד. גאה היה על אחיו הגבור
. תמיד היה עם חברתו - הם היו זוג יפה 
והנה הגיעה הידיעה הנוראה - ציון נפל. ביום ו' פשטה 
השמועה בכל חולון. ביום א' שלאחריו קראנו את המכתב 
, שבו ניגלה לנו, כי ציון הוא חוליה בשרשרת גיבורים 
אשר מסרו נפשם למען המולדת מתוך הכרה. התנדב והסביר 
שאם לא הוא ייתנדב - מישהו אחר יילך. למרות התחושה 
. שאולי יהיה זה קרבו האחרון - לא נרתע 
הלך - ולא שב..... אכן אחד הגיבורים האמתיים. יהי 
." שמו זכור לנצח

בן 14 סיים את בית-הספר העממי. הוא המשיך את לימודיו 
בפנימית מקוה-ישראל, שם עסק בדיר ובפרדס. הוא היה שם 
מאושר מאוד. מספר טל משעלי, חברו למחזור: "ציון שהיה ממובילי כתתו 
ואהוב על החברה, נהג לבלות לא מעט ערבים רומנטיים 
בגן הבוטני. הפופולריות שלו בקרב בנות המחזור הייתה 
לא קטנה. גם בלימודיו עשה חיל וגם היה הכדורגלן 
המצטיין של המחזור. ציון נשלח לייצג את מקוה-ישראל 
בתחרויות כדור-רגל כנגד בתי ספר שונים בכל הארץ והיה 
- מקור גאווה לתלמידי המחזור. מחזור נ"ז - נוער הזהב  
לא יישכח את שנותיו היפות במקוה-ישראל ובייחוד את 
"... ציון
." עם סיום לימודיו הצטרף ציון לגרעין הנח"ל "דקר 
אומרת אמו: "כששמעתי את שם הגרעין נהיה לי רע. לי 
"... סימל השם הזה - מוות
בגרעין עבד ציון בשדה ובמפעל "פלטכניקה" שם מעידים 
חבריו כי ציון השקיע את רוב מרצו והיה שותף לשיא 
חדש של הרכבת כסאות. גם בשדה רשם לעצמו שעות עבודה 
. נוספות ללא ספור
: אומרים הוריו המאמצים בגרעין, מיכל וישראל חומסקי
..מספר דקות לאחר שפגשנו בציון נוצר הקשר ונוצרה 
החמימות. בכל פעם שציון שהה במחיצתנו היינו מרבים 
להתבדח ומצב רוחו העליז היה מדביק את כולנו. הילדים 
. בבית אהבוהו והיו גאים באח הגדול 
הבשורה המרה על מותו של ציון הגיעה אלינו כרעם ביום 
בהיר והממה את כל בית ניצנים...איך ובמה נוכל לנחם 
...? את משפחתו של ציון, שענף מפואר כזה נגדע מתוכה 
חיוכו ושמחת חייו של ציון אשר נדמה לפתע, תחסר 
." לנו לעד
בסיום תקופת השל"ת בחר הגרעין בציון כמזכיר הגרעין 
לתקופת הטירונות. ציון מילא את תפקידו בצורה יוצאת 
מן הכלל וזכה למירב אהדת הגרעין. כשנשלח גדודו של 
ציון לקורס צניחה איתרע מזלו והא חלה מאוד - אך 
, ציון לא ויתר וניגש לצניחה שניה כשהוא חולה 
. דבר שהחמיר את מצבו והוא היה חייב לנוח בחדר הבידוד 
. הקורס הסתיים והוענקו כנפי צניחה לכולם, פרט לציון 
אך הוא לא ויתר - עבר קורס נוסף שבסופו אכן זכה 
. לכנפי הצניחה המיוחלות
, בגדוד שמש כ"מאגיסט" - הוא ניחן בכוח סבל רב ביותר 
. יצא עם המא"ג לכל תרגיל, משימה, ריצה ומסע 
ביום שבת האחרון לחייו, שבוע לפני נפילתו, הגיע ציון 
הביתה לאחר שלא היה בבית כחודש ימים - מצב בריאותו היה 
גרוע, משקלו ירוד ובגופו פרחה "שושנת יריחו". הוא 
הרגיע את משפחתו באומרו שביום רביעי הקרוב יצא לועדה 
. רפואית וביום חמישי, כנראה, יבוא הביתה 
." ביום חמישי יצא ציון לפשיטה ב"מבצע סיגל
על פרטי הפשיטה למדה משפחתו מכתבתו של עמנואל רוזן 
:" שהתפרסמה בעתון הצבאי "במחנה
יום חמישי באחד מבסיסי צהל בצפון: קוקטיל הרגשות 
, השולט בקרב חיילי הכוח, שעות אחדות לפני צאתם לפשיטה 
הוא מטריד, מבלבל ומביך את כל מי שאינו נמנה עם 
, חיילי הצנחנים או גולני - תערובת של מתח ובטחון 
פחד עם רצינות ובדיחות הדעת. הם יושבים בקבוצות 
קטנות של שניים או שלושה ומשננים שוב ושוב את התוואי 
ושיטת הפעולה. כאשר אתה רואה אותם עולים למשאית 
ונפרדים בחיוך מאולץ מחבריהם הנותרים מאחור, נראה 
. לך כל "המשחק" הזה הרבה יותר רציני 
משימתם של הצנחנים בעזרת יחידת גולני, הייתה באזור 
. מיוער וקשה לפעולה - השמדת אוהלים ותעלות קשור 
המחבלים, נאמר להם יסתתרו בתעלות מאחורי שיחים ואין 
ודאות מהיכן "תחטוף" אש. לתנועה ליעד, בנוסף לקשיים 
הרגילים לאיזור הררי, מתווספים ליל ירח מלא וקור 
, עז המגיע כמעט לאפס מעלות. מספר שעות של צעידה 
. וסמוך לחצות התמקם כוח המישנה אל מול יעדו 
מספר ד', מפקד הכוח: "היעד היה מורכב ביותר. המחבלים 
ברחו מהכפרים שלהם ליערות באיזור סבוך ומוגן היטב 
." עם עצמים נמוכים וקשים לפגיעה - אוהלים ותעלות 
, עשר דקות לפני שעת השין, 3 שומרים חמושים, מהמחבלים 
. שניצבו 100 מטרים מהיעד זיהו את הכוח ופתחו באש 
הכוח השיב אש - הקרב נמשך כעשר דקות - באותה עת 
. חדר כוח אחר ליעד שם נתפסו המחבלים בהפתעה מוחלטת 
. בתום קרב קצר של חמש דקות נהרגו כל המחבלים 
. ההסתערות תמה
. בקרב נהרג סמל ציון חכמון
מתמודד ד', מתוך נסיון אישי צורב: "אחי נהרג במלחמת 
יום הכיפורים, ואני מכיר את הנושא הזה מקרוב. אין 
לי ספק שההתמודדות הקשה ביותר עם מותו של ציון תהיה 
של משפחתו. אני מתכוון ללכת למשפחה, להסביר ולספר 
"... לה
. לאחר מותו נמצא בכיסו מכתב שכתב למשפחתו

מכתבו של ציון .שנכתב ביום יציאתו למשימה ממנה לא שב !!!להורי ואחי היקרים מה נשמע ואיך המרגש אצלכם. אני מקוה שאתם  . בקו בריאות מלא . אם תשאלו לשלומי אז אני בקו בריאות מלא  . מכתב זה כותב אני ביום חמישי בשעות הצהריים  זה זמן מועט לפני שאני הולך לבצע דבר שיכול  . לקבוע לי את חיי אני יודע שקשה לכם לקבל את מה שאני עושה אך  אני מרגיש מחובתי לעשות זאת. ורק שתדעו שעשיתי  . זאת למען המולדת אם אני לא הייתי עושה זאת אז חבר אחר שלי היה  עושה זאת, אך מכוון שאני נבחרתי לעשות זאת אז  . אין כל סיבה שאסרב לא אאריך במילים רק שתבינו אותי ותקחו זאת  . בהבנה למרות שקשה לכם בגלל העבר המשפחתי  כולי תקוה שאמשיך לראות אותכם ולחיות במחיצתכם  . כל ימי חיי . ובינתיים להתראות מבנכם האוהב מאוד מאוד  ד"ש לכל בני משפחתי, גיסתי חנה, ולאירית החברה  שאותה אני אוהב כל כך. כמו כן לחברי הטובים  . בגרעין "דקר", וחברי הידוע אבי ממן

:מספרת אמו

ביום ששי בבוקר, יום לאחר הפשיטה, התדפקו על דלת 
. המשפחה ארבעה אנשים לבושים אזרחית ובקשו את בעלי 
-, שאלתי את זה שפנה אלי: "מי אתה? אתה סוכן?" "כן 
ענה לי - "אתם עצמאים?" "איך אתה יכול להיות 
"? סוכן ואתה שואל אם אנחנו עצמאיים... מי אתה 
אל תפחדי אמר לי אנחנו לא ממס-הכנסה . אני
. לא מפחדת  עניתי, לי אין מה להסתיר ממס-הכנסה
. איפה הקיוסק של בעלך? - שאל 
. עניתי. האנשים הלכו
: לאחר שהלך נזכרתי בחדשות ששמעתי ברדיו בשעה 07:00 
. ..שלשה חיילים נפגעו בפשיטה. מהלומה נחתה עלי 
התלבשתי במהירות ורצתי לקיוסק. לבי רעד. הגעתי 
לקיוסק וראיתי את בעלי צועק: "ציון, ציון" שמעתי 
את בעלי והכיתי בעצמי: ציון שלי נהרג. ציון שלי 
, איננו עוד. ממנו נותרו לי רק הזכרונות, השיחות 
. ימי השבת היפים... ומכתב
, ציון שלי נהרג ולי נשארו חפציו האישיים, שמו 
. חבריו, בגדיו, מכתבי ניחומים, כתבות ועוד הרבה 
אך שום דבר לא מהווה תחליף לציון... לעתים רחוקות 
באים לבקרני חבריו של ציון. אני רואה אותם ודמותו 
של ציון עולה ומחייכת בין שאר הדמויות. אני רואה 
, אותו משתחרר מהצבא כמו כולם, יוצא לחפש עבודה 
... צעד אחר צעד, כמו שאר חבריו

חורשה לזיכרו של ציון :על המצבה כתב יורם האח פ"נ , יופי נעורים  חלום ילדות שנתגשם  ונעלם פ"נ  , אהבה ישנה וכואבת  שהפכה לסיוט בלהות פ"נ  , דמות אהובה ולוהטת  שהפכה לדמות רפאים פ"נ  סמל ציון חכמון  שהשאיר אותי לבד יורם