אליהו חגה

בלדה לאח שאבד

מאת חנה בלו

, השכם הלכת כשתרמיל על הגב
עיניך בוהות מסביב
. כאומר היו שלום
דבר מה רצית להגיד
... מבט כלפי אמא, והיישר אלי
, הבנתי אחי היקר
, היה סמוך ובטוח
. עליה אשמור כבבת-עיני
אך אנא, אל תלך!
אי אפשר, אני חייב ללכת!
? הידעת כי מלחמה משתוללת
. הזמן דוחק, הרעים מחכים
. היי שלום, אחות טובה

קינה
,

איכה הלכת בלי שוב
. אלי קרב ששת
בדמיוני ראיתיך, מתהלך, מחייך אלי
...? הייתכן שלא אראכה
, תהומות לבי נרעשות
, ואש גחלת אוחזת בי
, לאח שכה אהבתי
. לעד ישכון בו

אחי שנפל במלחמת ששרת-הימים

בכפר שלם גדל, אחינו היקר אליהו חגה, אח שקט וענו. למד

בשקדנות רבה בבית הספר היסודי על שם "גולומב" ובבית-הספר
." התיכון ב"כפר סילבר
עם השנים גדל האח, והרבה גאווה הביא להוריו. אהבת הזולת
בו הייתה טבועה וכבר בצעירותו התגלה כבעל רגישות נפשית
עמוקה. הייתה בו יכולת יצירה שבאה לידי ביטוי בשירים
." וסיפורים. חלק משיריו פורסמו ב"גווילי אש
ב-1962, הפרח העדין בן שמונה עשרה שנים התגייס, ובחיל
. התותחנים שרת. עבר מסלול הכשרה כתותחן וקורס קשר
אליהו דחה את הפניה לצאת לקורס קצינים כי העדיף
להשתחרר בזמן ולא להאריך את השירות הצבאי. כשהשתחרר
. משרות סדיר, הוצב לשירות מילואים בגדוד
ב-1967 נקרא למילואים - בימי ההמתנה בלטה דמותו של
אליהו כחבר היודע תמיד לעזור לכל אחד וכחייל ממושמע
הנכון תמיד לכל פקודה ומשימה - התנהגותו אופיינה
. בפשטות, בצניעות ובשקט נפשי
והנה הגיעה המלחמה הנוראה, והפרח שלנו נקטף בליל כ"ו
באייר תשכ"ז - 5.6.1967, בקרב על אום-כתף, קופד פתיל
חייו של חבר אמיתי וחייל למופת. פגז שנפל בקרבת
תותחו של אליהו, הרגו במקום. מתחת לאבן קרה ולבנה ישן
. אליהו עכשיו
אליהו, אותך לעד נזכור. את אהבתך לחיים ואת משאלותיך
. שלא הספקת להגשים
אליהו הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי
! בקרית-שאול - יהי זכרו ברוך

מעזבונו של אחי


עץ אחד ביער המגינים	געגועים וגאוה

ציור של אלי

משירי אליהו חגה

היא
, בלב ונפש אהבתיה
... במציאות ובחלום ראיתיה
לה כל מחשבות לבי
... כאחות הייתה היא לי
אך בנפש הקטנה
, יגון שכן... חיים שנאה
תענוגות עולם הניחה
... זיו כל העולם הזניחה
, מרים חיי יתמות מאוד
אך לא קראה לעזרה!
ביד האל נפשה מסרה... הייתה ו
! היא איננה עוד
21.6.1961

אהבה
עם בוא הסתו
נצא יחדיו
, אל המרחב
, ובנוף נרחב
כשתיים צפורים
, נלך נאחזים
ונשמע מתוך שלווה
רחשים של אהבה
... שברוח הלוחשת
, נביט לשמש הבוששת
לפרח נותן ריח ולשיר המתפרח
, ולשיר אהבה נאזינה
... שיר שושן ושושנה
12.10.1961

עוד משיריו של חגה בגלריית השכול

לחץ על המעויין

עוד משיריה של חנה בגלריית השכול